כמו קסם: כשאנחנו מוכנים- הילדים מגיעים

אני רוצה לספר לך מה קורה כשאנחנו ההורים –מוכנים לדבר גם על נושאים רגישים או מורכבים. הנה סיפור:

באותו יום שבו לימדתי קבוצה נפלאה מפגש נוסף והפעם בנושא מוגנות ברשת, קיבלתי בערב הודעה מאחת הסטודנטיות: "את לא מאמינה", היא כתבה לי. "רק היום דיברנו על זה והבת שלי הגיעה ושיתפה אותי שש לה סיוטים בלילה כי נחשפה לסרטים עם תוכן בוטה".

ובפעם אחרת, כשהתכוננתי למפגש בקורס בנושא חינוך מיני בגיל הרך-הגיעה הבת שלי עם שאלה מתוקה שהייתה כמו תרגול בשבילי ונתנה לי עוד דוגמא מקסימה לשיעור.

זה לא קורה משום מקום, זה קורה בזכות ההסכמה להיות עבור הילדים גם במקומות הרגישים והמורכבים של החיים, המקומות האלו שהם הכי משמעותיים, עמוקים ונוגעים. התחומים שמשפיעים על איכות חיים, בריאות, ביטחון וכמובן גם אושר ושמחה. בכוחנו ההורים לדאוג ולהעניק את כל אלו לילדינו, ולפעמים רק ההסכמה והרצון הזה להיות עבורם - פותחות את הדלת. כמו קסם זה קורה, במיוחד כשיש גם תנועות קטנות, פעולות קטנות שמזמינות את הילדים שלנו לבוא אלינו ולראות בנו כתובת.

זה אולי נשמע לך כבד ומסובך, אבל האמת? זה ממש לא מוכרח להיות כך!

אני רואה כיצד בתהליכים קצרים (ובמיוחד בכאלה מעמיקים יותר, כמובן)

אפשר לפתוח את הערוץ המיטיב הזה בבית, בתקשורת היומיומית שבין הורים וילדים. אז מאיפה להתחיל? שואלים אותי, ובצדק.

קודם כל - אפשר לנשום, אנחנו לא צריכים להיות מושלמים או לדעת הכל. אנחנו רק צריכים להיות בנוכחות ובפתיחות.

הילדים שלנו לא מחפשים נאומים והרצאות - הם רוצים לדעת שהם יכולים לבוא אלינו עם הכל, גם עם השאלות הקשות והנושאים המביכים ושנהיה שם יחד איתם.

והנה רעיון קטן לתרגול בבית:

בחרו רגע שקט ושאלו את הילד או הילדה: "אם היית יכול/ה לשאול אותי כל שאלה בעולם, מה היית שואל/ת?"

תקשיבו בלי שיפוטיות, תחזקו ותפרגנו,

תענו בכנות, וצאו ללמידה משותפת אם אתם לא יודעים את התשובה: "איזה שאלה מעניינת! בואו נגלה ביחד."

הרגע הזה אומר לילדים שלכם: "אני כאן. אתם יכולים לבוא אליי. אני רוצה לשמוע." וזה המון.

בהצלחה! תהילה