מיניות בריאה כשהילדים יוצאים לחופשת הקיץ

הילדים יצאו לחופשת הקיץ והנה 3 נושאים והזדמנויות לנצל כדי לקדם מוגנות ומיניות בריאה של הילדים והמתבגרים שלנו. נתחיל?

1. מה שקורה בחוץ: פרטיות ומוגנות. בבריכה ובים נרצה ללמד ולהזכיר לילדינו את כללי הפרטיות. זו הזדמנות נהדרת בתוך חוויה משמחת לטפטף מסרים של מוגנות עם חיוך ובטבעיות > מבחינים בין פרטי לציבורי - במרחב ובהתנהגות.

> מכירים מרחבים ציבוריים מיוחדים בהם יש כללי התנהגות אחרים. לדוגמא בחוף הים- אנחנו מתלבשים אחרת כי זה מרחב מיוחד לבילוי במים. (ה"אחרת" הזה משתנה בין משפחה למשפחה. משאירה לך לעשות את ההתאמות אם אתם הולכים לחוף נפרד או שאתם מבלים בסגנון "משפחות". זה המקום לערכים שלכם להיכנס. אם תרצו שארחיב על זה- כתבו לי). > עקרונות-על שתמיד נשמרים בכל מרחב שהוא: שמירה על איברים פרטיים- בהם לא נוגעים ואותם לא רואים. לא את שלנו ולא של אחרים. איברים פרטיים הם אלו שאנחנו מכסים בבגד ים. אני מניחה שזה יכול לפגוש מגוון של סיטואציות בבריכה או בים לפי נורמות שונות של אנשים שונים. זו עוד הזדמנות לחדד את הערכים שלכם בבית. ["נכון, יש כאלה שנוהגים אחרת. אנחנו נוהגים כך כי אנחנו חושבים שכך טוב יותר" (וכמובן אפשר להסביר ולפרט עוד, לעורר דיון לשאול את הילדים מה דעתם. זו הצעה לשיחה מקסימה)] המפגש הזה עם נורמות וערכים של אנשים אחרים במרחבים ציבוריים- הוא דוגמא נהדרת לכך שחינוך מיני הוא חינוך ערכי. תנצלו את ההזדמנות הזאת :) 2. בין הפנים לחוץ: דימוי גוף

בקיץ, הגוף תופס יותר נוכחות ומקום. החשיפה בפעילויות מים או בכלל בסגנון לבוש שפחות מכוסה מאשר בחורף- מפגישה עם הגוף והמאפיינים שלו: צבע, שיער, גודל וכו'. דימוי הגוף בעונה הזאת עלול להיות רגיש יותר. נוסיף לזה מגוון של פרסומות ומסרים שצריך "להתכונן" לקיץ - וברורה לנו התוצאה. ספוילר: אנחנו מוכנות. כולנו ראויות וראויים לצאת לבלות בחופשת הקיץ בלי לחשוש מאיך שהגוף שלנו נראה. מבלי להיות עסוקות ללא הרף במראה החיצוני. הגוף שלנו טוב כפי שהוא, ולא צריך לעשות דבר כדי שיהיה ראוי.(קרם הגנה כן כדאי לשים, אבל כדי לשמור עליו מפני השמש) זה בעצם גם בשבילנו המסר הזה, אבל לטפטף אותו מגיל צעיר - זה חוסן אמיתי בילדות ובמיוחד בגיל ההתבגרות. מסכימ/ה איתי? 3. מה שקורה בפנים: מוגנות ברשת וניהול שעות מסך

החופש יכול לזמן גם שעות רבות של שוטטות במרחבי הרשת וזמן אינטנסיבי במסכים. מציעה לדבר על זה: לחשוב ולעצב יחד כללים וגבולות למסכים בחופש וגם לדבר על התכנים: למדו את הילדים להבחין בין תכנים שמועילים, כאלה שהם סתמיים, ובין תכנים שמזיקים. > דרך אחת לזהות ולהבחין בין התכנים האלו היא תשומת לב לרגשות: איך אני מרגיש/ה בזמן הצפייה ולאחריה?סקרנות היא נהדרת. למידה חדשה זה דבר נפלא!גם מצחיק זה טוב כל עוד המצחיק לא על חשבון האחר או גסויות. כאב בטן, מתח, בלבול ומחשבות טורדניות הן סימן לתוכן שלא טוב לנו. כמובן נגדיר גם שעירום, איברים פרטיים, אלימות או דם - הם תכנים שאנחנו לא רואים- מיד סוגרים ומשתפים את ההורים. (כן, גם אם זה קפץ בטעות או אצל חברים) > אפליקציית סינון ובקרת הורים היא כמו לא לתת לילד/ה לרוץ לבד לכביש. ממש ככה. פעולה קטנה ומצילת נפשות.

> עוד כלל שאני מקפידה עליו: מסכים רק בסלון, במרכז הבית. פעילות במסכים היא לא דבר שצריך להסתיר או להתבייש בו, ואם כן- כדאי להבין למה...(נכון, בגיל ההתבגרות זה כבר יותר מורכב. עם מתבגרות ומתבגרים אני מציעה לנהל על זה שיחה פתוחה וכנה ולחשוב יחד. דווקא כשהילדים אומרים לנו שהם כבר גדולים ומסתדרים לבד ויודעים הכל וכו'- הם הכי זקוקים לקשר קרוב.)

>בכל מצב- לא נשארים לבד טוב לומר לילדים: "אפשר לשתף אותנו ההורים בכל עניין ובכל שאלה. לא להישאר לבד! וגם אם קרתה טעות, או שגית במעשה שאנחנו מלמדים שלא עושים - אפשר לספר לנו ולא נכעס. אנחנו נדע לעזור לך. אנחנו תמיד כאן."

ואנחנו ההורים- מקשיבים. מחבקים. מבינים. ומותר לנו גם לעצור רגע לפני שמגיבים אם אנחנו מרגישים מוצפים או מבולבלים.

אפשר וטוב להתייעץ ולעשות סדר כיצד להגיב ואיך להתנהל מול סיטואציות כאלה.

מותר לנו גם לקבל תמיכה והכוונה, ואני כאן בשבילכם אם עולה לכם הצורך לא להיות בזה לבד.❤️

הכי חשוב- שיהיה קיץ בריא ובטוח!

ושיביא איתו בשורות טובות שאנחנו מחכים להן כל כך.

שיבוא טוב,

תהילה